כשמטופל מחליט להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, מה שעומד על הפרק זו השאלה האם אכן הטיפול היה רשלני, האם נגרם לו נזק כתוצאה מהטיפול, ואם כן, מה גובה הפיצוי שמגיע לו בעקבות כך. על כל השאלות הנ"ל ידונו, בהליך המשפטי או בהליך קדם משפטי, בין עורכי הדין של המטופל לעורכי הדין של הרופא, הצוות הרפואי והמקום בו בוצע הטיפול.
כיצד מתייחסים לתביעת רשלנות רפואית?
כשמדברים על תחום הרשלנות הרפואית, יש לחלק בין את הנושא למספר חלקים. החלק העיקרי עוסק בשאלה, האם באמת הטיפול היה רשלני. כלומר, האם הרופאים שביצעו את הטיפול נהגו בגישה לא סבירה ביחס למה שמצופה מהם, ביחס למה שנהוג בתחום שלהם במצב בו המטופל היה. לפיכך תיבחן השאלה, כיצד הם נהגו וכיצד נוהגים רופאים בסיטואציה דומה, באופן סביר.
במידה ואכן הטיפול היה רשלני, אז מגיעים לשאלה האם בעקבות הטיפול נגרם למטופל נזק. מאחר והתחום של רשלנות רפואית עומד תחת הגדרה של נזיקין, אז זו שאלה מהותית. מאחר ואם לא נגרם נזק כתוצאה מהטיפול, אז ייתכן וגם אם הוא היה רשלני, אין לתובע עילה בתביעה. סביר להניח שאם הטיפול היה רשלני, אז אכן נגרם לו נזק, אחרת הוא לא היה מגיש תביעה.
מכאן, עולה שאלה, אם נגרם נזק אז כיצד ניתן לפצות את המטופל. בהנחה ולא הייתה עבירה פלילית של הרופא או של הצוות הרפואי במקום, אזי התביעה תיסוב סביב השאלה, כיצד ניתן לפצות את המטופל.
כיצד נקבעים פיצויים בתביעות רשלנות רפואית?
לא קיימת הגדרה ברורה כיצד ניתן לפצות מטופל בגין רשלנות רפואית. יש לכך הסבר ברור, שכן כל תביעה היא שונה וכל נזק הוא אחר. כן נהוג לקחת פרמטרים מסוימים ולעבוד על פיהם. למשל, גובה עלויות הטיפול והשיקום כתוצאה מהמקרה, אובדן הכנסות צפויות, פיצוי בגין עלויות נלוות, ואפילו פיצוי בגין קוצר תוחלת חיים.
הסכומים יכולים להגיע למיליוני שקלים. צריך להדגיש, הכול נמדד גם באופן יחסי למקובל וגם בהתאם למבחני יכולת ותפקוד שונים.
