שכר המינימום בישראל נועד להבטיח לכל עובד הכנסה מינימלית (בהתאם להיקף המשרה שלו, חודשית יומית או שעתית) ולמנוע ממעסיקים לפגוע בזכויות יסוד שלו ולהציע עבודה למוועמדים אשר מוכנים להסתפק בשכר נמוך ככל האפשר. חוק שכר המינימום נועד למנוע ניצול חמור ופגיעה בזכויות עובדים בימים של אבטלה גבוהה וגם כשרמתה נמוכה. כך מובטחת לעובד הכנסה מינימלית ומחסום מפני תחרות יומיומית, שפוגעת במוטיבציה ויוצרת איום קבוע. שכר המינימום הנוכחי עומד על 29.12 ש"ח לשעת עבודה ו-5,300 ש"ח ברוטו למשרה מלאה. שכר המינימום הועלה בשנים האחרונות מספר פעמים כתוצאה מהסכמות בין הממשלה להסתדרות והוא מיועד להגיע ל-30 ש"ח לשעה. הלנת תשלום השכר או תשלום שכר נמוך יותר הינו עבירה פלילת שדינה קנס או מאסר.
במקרים כאלה של תשלום נמוך ניתן להתלונן נגד המעסיק ביחידה לאכיפה של חוקי העבודה במשרד העבודה. שכר המינימום זהה הן לעובדים בהעסקה ישירה והן לאלה המועסקים דרך חברות כוח אדם. תעריף המינימום אינו כולל החזרי הוצאות של המעסיק כמו נסיעות, אש"ל, דמי ותק ועוד. שכר המינימום הוא השכר ברוטו לפני ניכויים שונים כמו מס הכנסה ביטוח בריאות וכו'. חשוב להבין זאת כדי למנוע עוגמת נפש. כמו כן מדובר בשכר מינימום לעובדים בני 18 ומעלה ולא לנערים, אשר נוטים לחפש עבודה בחופשת הקיץ.
עובד עשוי לעבור בתחילת דרכו תקופת הכשרה של ימים או שבועות והמעסיק מחויב לשלם לו עבור תקופה זו לפחות את שכר המינימום. השכר מדבר על שעות עבודה סטנדרטיות ולכן לעובד מגיעה תוספת לפי החוק עבור משמרות לילה, סופשבוע או שעות נוספות. שבוע העבודה הנוכחי קוצר ב-2018 ל-182 שעות חודשיות ו-42 שעות שבועיות ויש לקחת נתון זה בחשבון אם העובד נדרש לשעות נוספות או למשמרות ארוכות מדי פעם, אשר גורמות לו לחרוג מעבר לסטנדרטים אלה. חוקי שכר מינימום נפרדים קיימים עבור בעלי מוגבלויות ויש לקרוא אותם כדי להיות מודעים לשכר אשר לו אתם זכאים במקרה שהינכם בעלי מוגבלויות אשר מועסקים במשרה מלאה או חלקית.
המידע באדיבות אתר אולג'ובס
